ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
2520-07
30/09/2013
|
בפני השופט:
אבי זמיר
|
- נגד - |
התובע:
1. לוטר בע"מ 2. לוטר תעשיות (1995) בע"מ
|
הנתבע:
אקרשטיין צבי בע"מ
|
|
החלטה
כללי
מונחת בפניי בקשת הנתבעות לחילוט "עירבון – ערבות בנקאית מס' 47649/001" על סך של 50,000 ₪, שהופקדה על פי החלטתה מיום 24/11/11 של כב' הרשמת, השופטת אסתר נחליאלי-חיאט, כתנאי להוצאת צו עיקול זמני בתיק זה (להלן: "הערבות הבנקאית").
הבקשה הוגשה לאחר שתביעתה הכספית של התובעת בתיק זה נדחתה, בפסק דיני מיום 20/6/13 (כן חויבה התובעת בהוצאות בסך 200,000 ₪).
הנתבעות טוענות כי קיימת הצדקה להורות על חילוט הערבות בנקאית, מאחר שנגרמו להם נזקים שונים בעקבות העיקולים השונים שהוטלו במסגרת ההליך, וכן מאחר שעצם הטלתם של עיקולים אלה לא הייתה סבירה בנסיבות העניין.
התובעת טוענת, כי הסכום הופקד כ"ערובה" ואינו מוגדר כ"עירבון" כמשמעו בתקנה 371(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"), וממילא הבקשה אינה רלוונטית.
מעבר לכך, לטענתה, בקשותיה בהליכי העיקול היו סבירות, ועל כך, מעידה, בין היתר, העובדה, שהערעור שהוגש על החלטת כב' הרשמת נחליאלי-חיאט, נדחה, והעיקולים נותרו על כנם, עד שהיקפם צומצם, בהחלטתה מיום 16/10/12 של כב' הרשמת, השופטת אביגיל כהן.
בנוסף, טוענת התובעת, כי הנזקים המפורטים בבקשה, הניתנים להערכה, אינם אלא הוצאות משפטיות, ואין הצדקה לחלט את סכום הפיקדון בגינן, בייחוד בהתחשב בסכום ההוצאות שנפסק לטובת הנתבעות במסגרת פסק הדין.
אופן סיווג הפיקדון
בסעיף 3 להחלטה מיום 24/11/11, המורה על הטלת העיקול, נקבע כי:
"בהתאם לתקנה 364 לתקנות מותנה הצו בהמצאת התחייבות עצמית שאינה מוגבלת בסכום, ערבות בנקאית צמודה ולא מוגבלת בזמן על סך 50,000 ₪ או הפקדת עירבון כספי במזומן, באותו סכום".
תקנה 364 דנה למעשה בשלוש בטוחות:
1. התחייבות עצמית;
2. ערבות מספקת;
3. עירבון.
"התחייבות עצמית" ו"ערבות מספקת" הן שתי בטוחות המעוגנות בתקנה 364(א) לתקנות באופן הבא:
"בית המשפט לא ייתן סעד זמני אלא בכפוף להמצאת התחייבות עצמית כאמור בתקנה 365(ב), וכן ערבות מספקת, להנחת דעתו, לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו, אם תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת; בית המשפט רשאי לפטור מהמצאת ערבות, אם ראה שהדבר צודק וראוי, ומטעמים מיוחדים שיירשמו".
"עירבון" הוא בטוחה נוספת, המעוגנת בתקנת משנה נפרדת, היא תקנה 364(ב) לתקנות:
"בית המשפט רשאי לצוות על הפקדת עירבון בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), אם שוכנע כי הדבר צודק וראוי בנסיבות הענין; בית המשפט לא ייתן סעד זמני במעמד צד אחד אלא בכפוף להפקדת עירבון בנוסף לאמור בתקנת משנה (א), זולת אם שוכנע כי בנסיבות הענין צודק וראוי לפטור מהפקדת העירבון" (ההדגשה שלי – א.ז.).